ילדים רבים מתמודדים עם קושי לווסת את רגשותיהם – כלומר,להגיב בצורה מותאמת לסיטואציה ולהתמודד בצורה מאוזנת עם כעס, תסכול, פחד, קנאה או התרגשות.חשוב לזכור כי ילדים ומתבגרים עדיין בונים את הכלים לזה, ולכן חשוב לתת מקום לביטוי הרגשות ולסייע להם לווסת אותם – ולא רק לרסן אותם ולשים להם גבולות. ילדים ובני נוער עם קושי בויסות רגשי מקבלים לעיתים קרובות תגובות שליליות מהסביבה שגורמות להם להרגיש בושה,חוסר אונים פגיעה בחווית המסוגלות שיכולה ללוות אותם עוד שנים רבות קדימה.
איך נראה קושי בויסות רגשי ?
התפרצויות כעס או זעם או לחילופין הסתגרות,שתקנות והימנעות מתקשורת.
קושי להרגע אחרי קונפליקט עם חבר מורה או הורה.
תגובות קיצוניות כתגובה למצבים קטנים ולא צפויים
קושי בפרידה, קשיים בשינה, או הסתגרות ארוכה בחדר.
קושי בקבלת גבולות וסמכות.
למה זה קורה?
המוח עדיין מתפתח – אזור הוויסות נמצאים במוח הקדמי. והוא בשל בדרך כלל רק בבגרות.
רגישות גבוהה – ילדים שחווים רגשות בעצמה גבוהה.
חסרים כלים מילוליים – ילדים ומתבגרים לא יודעים איך לבטא מה הם מרגישים.
סביבה לא עקבית – חוסר גבולות או חוסר עקבות בתגובות הסביבה יכולים לצור בלבול.
מצבים נוירולוגיים או רגשיים– כמו ADHD, חרדה, או טראומה.
איך לעזור?
לשקף את הרגש – לא את ההתנהגות.
למשל: "נראה שאתה מתוסכל כי זה לא הצליח" במקום "תפסיק להתעצבן כבר!"
לתקף,להכיל,להזדהות עם הרגש
"אתה ממש כועס עכשיו. זה בסדר להרגיש ככה. גם אני כועס כשאני מתוסכל".
לתווך רגשות בשפה יומיומית
לדבר על רגשות בשגרה – דרך סיפורים, משחקים או שיחות יומיומיות.
ללמד אסטרטגיות רגיעה פשוטות
כמו נשימות, יציאה להירגעות, או דימוי מרגיע (לדוגמה: "הגוף כמו גל").
להציב גבולות ברורים – ולהציע חלופות
"לא מרביצים כשכועסים. אתה יכול לצעוק לתוך הכרית"
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
אם ההתפרצויות יומיומיות ופוגעות בתפקוד בבית , בגן או במרחב הציבורי
אם הילד סובל מבושה, חרדות או נסיגה חברתית
אם ההורים חשים מיצוי, תסכול או חוסר אונים מתמשך
לסיכום:
קושי בוויסות רגשי *אינו חוצפה או חינוך לקוי* – אלא סימן שילדכם צריך עזרה רגשית וכלים. עם הקשבה, גבולות בריאים, ועזרה מתאימה – אפשר לחזק את היכולת הזו ולהעניק לילד תחושת ביטחון ושליטה.